בישראל למעלה מ-10 בתי חולים לבריאות הנפש הפרושים בכל המדינה. בעבר, אשפוז פסיכיאטרי נעשה אך ורק במסגרת בתי החולים אך כיום ישנן מספר חלופות עבור מי שזקוק לאשפוז ואינו מעוניין לעשות זאת במסגרת בית חולים לבריאות הנפש.
החלופה הראשונה היא אשפוז במחלקה פסיכיאטרית בבית חולים כללי. כמעט בכל בית חולים ישנה מחלקה פסיכיאטרית המטפלת בסובלים בתחום בריאות הנפש. המחלקות מיועדות בעיקר למי שזקוק לטיפול פסיכיאטרי על רק מחלה קשה, כאבחון ראשוני (מופנה מחדר המיון) או עבור מקרים שאינם מסוכנים לעצמם או לאחרים. ישנן תכניות יעודיות במסגרת מחלקות אלו למשל לסובלים מהפרעות אכילה. במספר בתי חולים מציעים, לאחר תקופת הסתכלות של 72 שעות אשפוז בית. בית החולים משחרר את המטופל את ביתו בהשגחה של אדם קרוב עם תכנית טיפולית הכוללת קשר רציף עם הצוות במחלקה באמצעים אלקטרוניים.
חלופה נוספת לאשפוז פסיכיאטרי הם בתים מאזנים. קיימים מספר מרכזים לבריאות הנפש הפועלים מחוץ למערכת הציבורית. חלקם ממומנים על ידי המדינה וחלקם פרטיים. הבית המאזן הראשון מסוגו בארץ הוא בית אסטוריה שהוקם בירושלים וקלט גברים בלבד. כיום ישנו גם בית לנשים בירושלים ובית מעורב.
כל מרכז פועל על פי גישה טיפולית שונה. מטרתם של הבתים המאזנים היא לקלוט את מי שסובל ממשבר נפשי, הפרעה נפשית מאובחנת או מי שסובל מהתפרצות פתאומית של הפרעה נפשית. במרבית הבתים המאזנים, המטופל ומשפחתו שותפים לתהליך הטיפולי. הבתים המאזנים קולטים מספר קטן של מטופלים והגישה היא אישית ופחות "מוסדית” מבבתי החולים לבריאות הנפש. לבתים המאזנים מגיע מגוון של מטופלים החל ממי שסובל מהפרעות נפשיות קשות כגון דיכאון קליני וסכיזופרניה ועד להפרעות אישיות, חרדה, התמכרויות ועוד.
חשוב לציין כי האשפוז הן במחלקות בתי החולים הציבוריים והן בבתים המאזנים נעשה מרצון בלבד. שניהם אינם קולטים מטופלים באשפוז כפוי או בצו בית המשפט. מטופלים אלו יופנו אל שירותי בריאות הנפש הממלכתיים. כמו כן, הם אינם קולטים את מי שנקבע כי הוא מסוכן לעצמו וזקוק להשגחה צמודה או מסוכן לאחרים.